ההספד מהלוויה / יהודה רפאל (אח)
בס"ד
13/8/2010 ציפורה אחותי הגדולה זה אני יהודה
אחיך הקטן שמבכה את לכתך, נאמר בפרקי
תהילים "אשת חיל מי ימצא" בשבילי ציפורה אחות חייל שמצאתי. גם יפה, גם
גדולה גם חכמה וגם חמה. גדלנו בבית חם
ואוהב ומאמין אך נפרדנו בגיל 12 כשמרדתי באבא מאמין ז"ל ואמא שמאמינה בדרכו
של אבא בעיניים עיוורות. במשך כל שנותיי בקיבוץ לא יכולתי לסלוח לעצמי שאני יצאתי
כביכול לחירות ולחיי נעורים תוססים , ואילו את נשארת לשאת בעול במעברה ולעזור לאמא
בגידול הילדים במקום פשוט ללמוד בבית הספר.
כיאה וחובה על כל ילד נורמלי. אחותי, רק אלוהים יודע כמה רציתי לחלץ אותך
ממצב זה ושתהיי לידי בקיבוץ. ואת
זוכרת אף הבאתי פיזית את המורה יואל
מהקיבוץ כפר-מנחם על מנת לנסות ולשכנע את ההורים. ואילו את
נשארת ומילאת את משימתך הקדושה כאילו קיבלת על עצמך עול זה כמצוות אמא ואבא
ז"ל מלמעלה. עד היום שהגיע הגואל איתן בעלך לחלץ ממצב בלתי נסבל ומאז אתם
ביחד עד יום פרידה זה שכואב לכולנו. יחד הקימותם
משפחה מפוארת והבאת לעולם את עדנה, איילה, אורנה , גלית ומני. ואת המשכת יחד
עם זאת לשמש לכולנו כאחות ואמא שנייה וחמה ואוהבת בלי סוף לאחד עשר אחים
ואחיות וחמלת ליבך. ופה גדולתך עם
זאת יש לומר שבזכותך אמא הגיעה לשיבה טובה כשאימצת אותה והעברת אותה לנתניה שתהייה
קרובה אלייך כשאבא ז"ל נפטר. מי כמוני יודע
כמה קשה הייתה אמא. את מילאת את
משימתך בכבוד רב עד יומה האחרון. ואני מה אגיד
לך ציפורה אחותי היקרה , תמיד מצאתי אצלך פינה חמה והתגאיתי באחות הגדולה. זוכרת
כשההורים הלכו לעולם ביקשתי סליחה על שמרדתי בהם ולא יכולתי לקבל את העובדה שאבא
ז"ל קיים בדבקות את מצוות פרו- ורבו והביא לעולם שנים עשר ילדים כמו יעקב
אבינו וגידל אותם בעזרתך הרבה ובכבוד רב ומנע ממך לשם כך ילדות ונעורים נורמלים או
לימודים בבית הספר. ואילו היום
כשאנו נאלצים להיפרד ממך בכאב רב, יודע אני בבירור שהייתה לנו אחות גדולה למופת עם
לב ענק שידעה רק לתת לתת ולתת , שהרי ידעת כי הנתינה היא בזכות ואכן כזאת תישארי
בליבנו לעולמי עד. היי שלום אחותי האהובה ותהייה נשמתך צרורה בצרור החיים של
אחייך. אוהבך ומעריצך
יהודה.
|
